לימודי הדוקטורט בישראל: התחלות, התפתחות ונקודות ציון

מתוך Doctorat

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ארגון לימודי הדוקטורט

מכיוון שהתואר הבסיסי שנתנה האוניברסיטה העברית עד תחילת שנות החמישים היה תואר שני למעשה (במתכונת שהייתה נפוצה אז ביבשת האירופאית) הדוקטורט היה למעשה תואר מחקרי שני. החלוקה שאותה אנו מכירים כיום בין תואר ראשון (Bacholer), תואר שני (Master), ותואר שלישי (Doctorat) מבטאת ככל הנראה השפעה אמריקאית. בעשור האחרון מאמצות גם מדינות אירופה את המבנה הזה של שלושה תארים מרכזיים.

הדוקטורנטים הראשונים

הדוקטורנט הראשון באוניברסיטה העברית ובארץ

הדוקטורנט הארץ-ישראלי הראשון הוא, ככל הנראה, רפאל פטאי (1910-1996) אשר זכה לקבל את הדוקטורט שלו בשנת 1936 באוניברסיטה העברית, בהנחייתו של פרופ' הרב שמואל קליין. נושא הדוקטורט של ד"ר פטאי היה המים במקורות היהודיים. זה היה תואר הדוקטורט השני של ד"ר רפאל פטאי, לאחר שאת הראשון קיבל באוניברסיטת בודפשט בשנת 1933 בתחום השפות השמיות וספרותן.

לאחר סיום לימודיו בארץ, פטאי קיבל תמיכה במחקר ועבד במסגרות שונות של האוניברסיטה העברית, אך לא התקבל בה למשרה קבועה. ד"ר פטאי לא זכה בעבודה קבועה במסגרת אוניברסיטאית גם בארצות הברית אליה היגר בשנת 1949. תחום התמחותו לאחר הדוקטורט היה אתנולוגיה, תחום שבו פיתח יכולות מחקר והבחנה עצמאיות, ושבו לא התמחה במסגרת ההכשרה המחקרית שלו באוניברסיטה העברית. ד"ר פטאי חיבר כשלושים ספרים ובניהם "המחשבה היהודית" (The Jewish Mind) וה"מחשבה הערבית" (The Arab Mind).

מאמר על רפאל פטאי נכתב על ידי ד"ר אורית אבוהב וניתן לגישה דרך פרסומי מכון אשכול באוניברסיטה העברית: "פני אדם: על תרומתם של האתנולוגים אריך בראור ורפאל פטאי לחקר האנתרופולוגיה של היהודים". כמו כן, פעילותו האקדמית של פטאי מתוארת בחיבורה של ד"ר אורית אבוהב 'אנתרופולוגיה בהתהוות: האוניברסיטה העברית ומדע האדם', החותם את הספר 'תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים: התבססות וצמיחה' (בעריכת חגית לבסקי, הוצאת מאגנס, 2005).

לאינפורמציה נוספת על רפאל פתאי ראה ויקיפדיה באנגלית וכמו כן מאמרו של דן בר-עמוס בעקבות פטירתו בשנת 1996

דוקטורנטים בוגרי האוניברסיטה העברית בתחום הפילוסופיה

שניים מהדוקטורנטים הראשונים של האוניברסיטה העברית בתחום הפילוסופיה היו נתן רוטנשטרייך ויהושע בר-הלל. שניהם הפכו למורים וחוקרים מהשורה הראשונה והעמידו דורות רבים של תלמידים.

נתן רוטנשטרייך (1914-1993) קנה את כל השכלתו הפורמלית האקדמית באוניברסיטה העברית, שימש כחבר האקדמיה הישראלית למדעים, יו"ר הועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה והיה דמות משפיעה ביותר באוניברסיטה העברית. עבודתו המדעית כוללת עשרות ספרים, מאות מאמרים מדעיים ואלפי מאמרים פובליציסטיים.

יהושוע בר הלל (1915-1975) עלה לארץ מוינה בשנת 1933 במסגרת בני-עקיבה, ולאחר שהות קצרה בקיבוץ טירת צבי פנה ללימודים באוניברסיטה העברית. היה לפרופסור לפילוסופיה באוניברסיטה העברית וב-MIT. התמחה בנוסף בבלשנות ובמתמטיקה וייסד את המחלקה ללימודי הפילוסופיה של המדע באוניברסיטה העברית. בין תלמידיו הבולטים פרופ' אבישי מרגלית ופרופ' אסא כשר.


כלים אישיים

sl
דומיין בעברית  דומיין  דומין  תוכנה לניהול  קשרי לקוחות  CRM, ניהול קשרי לקוחות  דומין בעברית  פורומים  ספרדית  גיבוי